<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת עקב</h1>
<h2>דף מא:</h2>
את ד' אלהיך תירא [דברים י']. בגמרא [פסחים כ"ב ע"ב] מפרש את לרבות תלמידי חכמים. וק"ק אם כן מפני שיבה תקום למה לי, כיון דאת לרבות תלמידי חכמים למורא כ"ש להידור. ופר"ץ פסק דמצות עשה דאת ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים, דווקא ברבו מובהק כדאמרי' [אבות פ"ד מי"ב] מורא רבך כמורא שמים, לכך תלמוד לומר מפני שיבה תקום אפי' אין רבו מובהק. ותו ק"ק (לרבינו צדוק) [לר"ץ] דבגמרא יליף לקום מיקמי ס"ת מק"ו מהידור דזקן, מפני לומדיה עומדים מפני ס"ת לכ"ש, משמע דעדיף למיקם מפני ס"ת מלמיקם קמי לומדיה, ובמסכת מכות [כ"ב ע"ב] משמע איפכא, דקאמר שם כמה טיפשאי הני גברי דקיימי קמי ס"ת ולא קיימי קמי גברא רבה, אלמא דגברא רבה עדיף טפי. ופר"ץ דס"ת הוא עיקר, ובמסכת מכות הכי פירושו דקיימי מיקמי ס"ת דלא ילפינן אלא מק"ו דגברא רבא.
<h2>דף צב:</h2>
ולעבדו בכל לבבכם [דברים י"א]. פסק זו מצות עשה של תפילה שהוא עבודת הלב. ופסק וצריך מקום טהור לתפילתו ולהרחיק מצואת אדם ותרנגולים אדומין, יש מפרשין אדומים ממש, ופי' אחר הבאים מאדום, ופסק (רבינו פרץ) ר"ץ דווקא בלול של תרנגולים אבל מעט צואה של תרנגולים אין לחוש, ומן צואת קטן שיכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס ומן מימי רגליו. ואם שגג והתפלל במקום שאין נקי וטהור פסק רבא דחוזר ומתפלל. ואם שהה מחמת טינוף באמצע תפילתו או שהיה עובר במבואות המטונפות ושהה כדי לגמור כולה פסק דחוזר לראש. וכן מרחיק מצואת כלבים וחזירים בזמן (שאין) [שיש] בהן עורות.
בכל לבבכם ובכל נפשכם [דברים י"א]. פסק זו מצות עשה שלא יהא לבו של אדם חלוק, ומחשב בדבר אחר בשעת תפילתו.
